הדרך

אתמול בערב הבנתי. הבנתי שתמיד אני חייבת להגיע למטולה דרך אילת

חייבת לעבור את כל המכשולים לפני הפסגה

לאכול קודם את הביסקוויט ורק אז את הקצפת בקרמבו

חתיכת תובנה. האמת, היא נמצאת בתוכי כבר שנים כנראה, ולאט לאט אני מקבלת אותה,

זה התחיל שהבנתי שלא אצליח לסיים תואר באוניברסיטה, שניה לפני הסוף. אבל אהבתי רק את מה שאהבתי (נכשלתי בסטטיסטיקה א' ולא ניסיתי לחזור)

אולי זה נשמע כאילו אני מרימה ידיים.

אולי.

אחר כך הלכתי ללמוד אימון רוחני ולא ממש הצלחתי לעסוק בזה. ודמיון מודרך ופרחי באך ובזה דווקא כן קצת הצלחתי,

וכל הזמן הזה אני עובדת בגני ילדים, עם ילדים נהדרים ונפלאים במקום הקטן הזה שבו נולדתי וגדלתי, ממש חייה מחדש את ילדותי - זה סוג של תיקון וריפוי כי אני גדלתי בלינה משותפת הרחק מאמא ואבא ועם געגוע מתמיד אליהם.

בקיצור ולעניין כעובדת ותיקה במערכת ביקשו ממני לפני כשלוש שנים לקבל על עצמי תפקיד קצת יותר בעל אחריות ומשמעות ואני, שנוסעת למטולה דרך אילת, סירבתי, חשבתי לעצמי - אני? מה פתאום! אין לי מספיק ידע ויכולת ובכלל אני רוצה לפתח את העסק ולעשות משהו אחר, אני אוהבת את העבודה אבל לא רוצה שזה יהיה עיקר חיי...שנה אחר כך שוב סירבתי לתפקיד, הרגשות בתוכי כבר היו אחרים, הרגשתי לא בשלה אליו, חשבתי שאני צריכה ללמוד אותו קצת יותר לפני שאני נכנסת אליו. טכנית, כמעט כל השנה הזו עשיתי את התפקיד רק בלי הגדרה כזו, חיפיתי על מי שבפועל עשתה אותו וזה היה אחלה אימון, אבל כידוע להגיע למטולה דרך אילת צריך לעבור קודם בבאר שבע, תל אביב וחיפה.

הגננת, נכנסה להריון (מזל טוב) התחילה את שנת הלימודים הזו בחודש שביעי ועם קושי די גדול ויצאה לשמירת הריון בתחילת אוקטובר (!)

שנה ראשונה שלי כסייעת, מקבלת גננת סטאז'רית שצריך ללמד אותה מא' ועד ת' ואפילו לא יודעת מה קורה באמצע (או סתם לא בוטחת בעצמי כרגיל)

מה החיים מזמנים לי? מטולה דרך אילת, קשה יש רק בלחם?

סוף סוף לקחתי על עצמי טונה אחריות ועוד בשנה כזו! חייבת להגיע למטולה!

העיניין הוא שאני לא כל כך יודעת איפה מטולה שלי. אני מאוד נהנית מהדרך למרות שהיא קשה ומאתגרת. אני לומדת על עצמי כל יום. מתגעגעת לחיים השקטים, אבל מוקירה את השבתות שלי והימים החופשיים בהם אני לא מוציאה הגה (כמעט)

אני עדיין מטפלת בפרחי באך למי ששמע מפה לאוזן,

ועכשיו אני מתחייבת לבלוג הזה, לשוב ולכתוב לכן בשבוע הבא מה למדתי על עצמי במשך השבוע..

אז להתראות בשבוע הבא ;-)