דממה היא מקור הידע
לאחרונה אני דוממת
כאילו נגמרו לי המילים אליכן אבל לא באמת
כי מבפנים אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה להגיד ואם אכתוב או אספר זה לא ישמע בדיוק בדיוק זה
וגם לפעמים פשוט אין לי כח למדיה הזו, האינטרנט, האתר, הבלוג.
אז הנה אני כותבת
את המילים שרציתי שיצאו מזמן
את העובדה שכאשר אני משחררת את ההתנגדויות והמחשבות אני מרגישה יותר טוב עם עצמי, יותר נוח לי, להיות בעצם אני. ואז באורח פלא מגיעות נשים ומבקשות את עזרתי ואת עצותי.
ואם הן לא מגיעות אני לא דואגת.
אני ב100% בכל מקום שאני אוהבת להיות
בגן
בעסק
במשפחה
עם חברות
אני לומדת את זה, וזה לא השיעור הכי קל. איך אומרים באימון אני בדרך לשם.
לפני כמה ימים התקשרה אלי קולגה ומטופלת ותיקה והתחילה את השיחה ב- "מה שלומך? ספרי לי קצת מה את עושה היום? מה חדש?
ואז עניתי - "אין חדש" ובוא ברגע התחרטתי והמשכתי "בעצם יש הרבה חדש, אני גם עובדת בגן וגם מטפלת במה שמביאה הרוח אלי"
והבנתי שטוב לי עם זה, שאני אוהבת את העבודה בגן ואני אוהבת את זה שאין לי את הלחץ לשווק ולהביא לקוחות נון סטופ לעסק. וכן, עכשיו אני בעצם בונה אותי.
וזה קרה גם כמה ימים קודם שפגשתי אמא אחת בקיבוץ והיא התעניינה במה אני הולכת לעשות, ואמרתי שאני בגן וטוב לי עם זה. מצאתי מקום נוח שאני יכולה לבטא את עצמי ולהביא את האיכויות שלי.
ברור שיש ימים שאני חושבת שהכל טעות. זה קורה בערך אולי פעם בחודש.
כי מאז שהבנתי שאני לא מוותרת על כלום הכל יותר קל ויש זרימה.
ולמרות שאני נכנסת לעונה החמה תרתי משמע, כי בגן שלנו עובדים עד השבוע השלישי של אוגוסט. נון סטופ. פול טיים. בכל הכח.
אני עדיין כותבת ומקליטה דמיון מודרך מותאם לפי צרכים למטופלות או לקליניקות
יש לי גם מאגר של כמה כאלו בנושאים שונים לשליחה ועבודה עצמית
ואני גם עדיין מטפלת בפרחי באך גם בטלפון
אז מוזמנות לפנות אלי בכל בעיה פיזית או רגשית
קיץ שמח!
